אומרים שהכאב מחשל
בעיני הוא מבגר
ומציף מעל תהומות התמימות

הכאב שלך מבגר אותי
אף יותר
אני רק בן עשרים
ומרגיש כמו בן מאה

הייתי אומר אלף
אילולא מאה ועשרים
היה הקצה.

בין כל האורות בעיר הגדולה
עיני תופסות תמיד
רק את המשרדים הכבויים
ובדמיוני הם הכילו אנשים אפורים
שרק מייחלים לזעזוע שיגרה.

השיגרה שלך היא לשתף
את עצמך בצרות של עצמך
ותו לא
יכולתי להיות גם פתית שלג
או אבן שזרוקה במדבר
איה ההבדל בעינייך?

ציפור תצייץ, לא אשמע
חופות, מסיבות, לא ארקע ברגלי
בכייך נחרט בזכרוני
שנייה קטנה לפני
שעברת עולם, דרך זרועותי.