|
מתחום הידיים המדממות עצמן לדעת
עולות המילים כבראשונה
שזורות במיתרי הרוח
נישאות בזמרת ציפורי הבוקר החדש.
משהו גלמוד מתחפר בתוכי
רעד בחמר שלוליות החורף
חום לבנבן של רגשות ילדות
הדרך ארוכה אל השדות המוריקים.
מקטעי המציאות בין אבחות החלום
מקבלים נופח רחב יותר במערך האשליה
האור מבין העצים מכחיל בשוליו ההכרתיים
אני נעצר להביט בזרימת עיניי.
מתחם הרגש נע בעצבות מופתית
תחום התבנית הגדולה
הנפרש על פני מישורי צפנים אפלים
הדפוסים הללו זרים לדעת. |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.