|
כמו שיר שנכתב בלהט הרגע
ופורש בצורות כ"כ שונות
כמו צרחה שנשמעת
ביער דומם
הוא מתהלך ברחוב, המנורות הגדולות את פניו מאירות
הוא מאשים את עצמו בבחירתה
בועט במכלים ומדמיין את פנייה
מוטבעים עליהם
הכל חסר משמעות פתאום
הרחוב העמוס נראה כ"כ שקט
ואת פרצופו של האדם בו התנגש בכלל לא ראה
הפלאפון החדיש שנח בחיקו של חברו
אפילו לא זכה לזכות להתייחסות ממנו
והכל חסר משמעות פתאום
הוא חוזר לביתו בלילה חשוך
התירוצים שייתן לאמו אפילו לינה במוחו לא מקבלים
היד החמימה
שאותה הוא מנתק ממנו בעיניים שונאות הופכת קרה כקרח
והכל יהיה לתמיד חסר משמעות |
|
|
אם חלב הוא לבן,
למה מים שקופים? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.