הוא צעד בשביל שרבים בו נפלו
לחם את הקרב בו רבים נכשלו
הוא בודד בקרבו, מצבו כה חמור
וגופו שבגד בו, עייף ושבור

הוא השפיל את ראשו וקרס בעוצמה
על הלחי שלו התפתלה לה דמעה
מבט חטוף אל הדרך שהוא השאיר מאחור
ועיניו נעצמו, גם בראשו רק שחור

בדמיון, שם התחיל לתאר את מותו
הוא דמיין גם לוחם אצילי בדמותו
הדמות הפיחה בו סוג של תקווה
בזכותו הוא העז שוב לחלום על שלווה

את רוחו של לוחם אי אפשר להמס
אי אפשר לקחת וגם לא להביס
בעולם כה עוין אכזרי ומפחיד
רוחו של לוחם היא נשקו היחיד

ששש
שקט, הוא הקשיב לדממה
הרגיש מעט את גלי העוצמה
"הפכו את הזמן לידיד שלכם"
סבלנות וחוכמה הן סגולותיו של לוחם

הוא יכול להמשיך, הוא האמין במוחו
והתפילה שנשא רוממה את רוחו
הוא הרים את הראש ובלבו קול דהוי
זה המסלול הנכון, זה הנתיב הראוי