|
ניגשת אז אליי בפתחו של היום
עם קול זך ונוגע עם ים של געגוע
נראית כאילו הרוח עטף את פנייך
הסער גער בך
ולבך היה עד לרעש התקווה
ורגעי החיים עטו במעבר החד
גוררים איתם שפע של חיות
ואת חייך הפקדת בידם
בידיעה שהכל לתהום ייפול
וכל ניסיון להצלחה רק גרר עוד משימה
משימה כושלת שעמה נתת שובל של אהבה. |
|
|
זו לא אשלייה
אופטית, זה סתם
נראה ככה.
צרצר, מצטרף
למחתרת הפיזיקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.