טליה לביא / תמימות |
אתמול היינו גדולים
מטפסים לצמרות עצים
תום של ילדים
ובקתה קטנה שם בנינו.
רואה אותך היום
ידייך כשל ילד
דוהות מדבק פלסטי, צבועות בצבע גואש
את הציור שציירת שמרתי לי
תותים ומשמשים
הצבע כמו טרי.
טבעות של אור ספרת
בתוך הקשת הדועכת
ענפים ופרחים לי שזרת לכתר
תפארת מלכות ותום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|