אורי בת העיר / ואם היית יודע |
את שאצלי
חבוי
נצור.
מחכה לך.
רק לך.
לא היית מחכה.
גם לא
עוד רגע קט.
אך אתה משחק בזמן.
מותח אותו,
כמו חתול אחר כדור צמר -
בלא התחלה,
בלי סוף.
עד שזה הופך לחוט ארוך
אולי ארוך מדי.
ואולי,
אני זאת שממהרת?
שלא נהנית
מהמשחק הכפוי למחצה הזה,
גם כשהוא משעשע
לעתים.
הכיצד אינך יודע
את שאצלי
נצור,
חבוי,
בפנים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|