חנוך גיסר / פוצעת |
בדילוג עלי תיל.
בדמיונך דוהרת
אל
שמש כבויה.
שפתייך כולאות זעקה
משחררת.
רעבות העיניים
למעט נחמה.
בריק הצפוף
רק את מרשרשת.
כנפי נשמתך הקצוצה
כושלות
בהמראה מרסקת.
פוצעת עצמך
שוב כתמיד.
בואי אל חיק
לטיפת עפעפיים.
עור לעור
ירגיע
ישביע.
די לפצוע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|