במהלך מבחני הפחד
של טייסי הניסוי של תת ההכרה
נחשפתי לרקמת אפולו
המטשטשת את ציר התודעה.
מארג אפל של תחושות
העוטף את לבה של הקופסה השחורה
מתוך חדרי חדרים של הנפש
סער חופו של ים ללא שם.
הדלת נעולה על בריח
אך הקירות שקופים
אני צועד עם עיניי
מבעד לצוהר האשליה.
צירי הכוכבים נושפים עולמות
פרצופים מחייכים עם עיניים דומעות
סולמות ארוכים ללא התחלה וסוף
וילד קטן שמביט ולא שופט. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.