נובה יצחקובנה / מעיין חתום |
בת גל קטנה רושמת
רפרוף שפתיים
בצינת המעיין
כמה צמאתי למתק הטהור
הקורן כיין ונוזל כאור
הישנו כאיין ונוטף כמור
על כפות המנעולים
כמה שתקתי בשולי החדר
שואלת בלבי בסתר
להניח על ראשי את כתר
עילת כל העלולים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|