ילד שלי, היכן שתהיה, אל תתן את לבך,
שמור עליו קרוב אצלך, נעל אותו והשלך את המפתח,
זכור את מילותיי, בני שלי, כי אחרונות הן.
לא עברה יממה, יפה שלי, אך כבר עכשיו אני רואה אותך נעלם
בערפל,
כבר עכשיו אני רואה אותך הולך וקטן, ונבלע בתוך קהל גדול של
אנשים.
יקירי שלי, אל תכעס עליי, כי ניסיתי לשמור עליך אך ידיי
רפויות,
החזקתי אותך קרוב קרוב אליי,
נתתי בך את רוח חיי, נתתי לך את לבי, את חומי, את אהבתי.
צר לי בני, צר לי שאתה חנוק, פניך כחולות, וראשך הקטן שמוט.
להיכן שלא תלך, טביעות אצבעותיי לעד יהיו צרובות על פניך,
גרונך וגופך.
צר לי אהובי, שלא הייתי לך דוגמה למופת, רק לפושע שניסה לקחת
את חייך.
דע לך קטן שלי, למרות שלקחו אותך ממני, אני אוהב אותך גם מהתא
הבודד בו אני נמצא כעת.
אל תיכנע לזיכרונותיך, אל תתן להם לשקוע, כי אני יודע שלא לעד
הם.