|
ומנורות הפחד יידלקו
יאירו בעיניים;
ומחנות הזיכרון
יתקוממו בתוך האישונים
יפוצו לכל עבר
מיוערי ריסים. והדמעות, יצעדו
לשמאל ולימין;
הפה יכריע - לחיים ומוות
וילד זך, אבי,
יתערסלברשתקיומי
מאחורי גדרות
בחפירות המלוחות. בשקט, הנווד |
|
|
אני אדום, אני
צועק.
בפה פחות
אזדעק.
כמו הלוייתן,
פעור הלוע.
מאיים, אותכם
לבלוע.
לתוך אפי, אתם
רואים.
בכל פעם, כשאתם
באים.
אך לי, זה לא
מפריע.
לבמה חדשה, אני
מצדיע!
צרצר בפואמה
לאיש/ה האדום/ה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.