משורי הסופה בעיניו
פסים של סגול כהה
מנתבים את דרכו
מבעד לחלל ההכרה השחור.
שדות אפורים של קרח
מרשתים את עפר הארץ הזרה
בוהק השלג בהרים
מכחיל את עיניי.
ימת העננים משתרעת אל האופק
צריחי השמיים שומרים על חיי
מבעד לאור השמש הלבן
הרוח מפסלת צורות בשחקים.
הבטן רועדת בכאב עצור
עם אדוות המנוע החם
מדבר הקרחונים מתחתיי
הוא רק מסך חולף של שפיות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.