בזריחות קטומות של שחר
עטפה אותי זרועך כמהמורה משוגעת
מיובלת, עקבותיה היגעות חלפו על פני
זריקי-שחר, מיובשי אש, ניערו דפנות הסירה
חורשות בזיכי אופל
את צעדת במשעולי-זעם, בנהרות פטרונות
כשאני גיששתי דרכי בתוך מסגרת תמונה
נכון, נהרות דם שטפו עוברי-אורח
נכון, כירבולים פרצו גבולות איבה
בזריחות שחר קטומות
גיששו אהבה
אבל אנחנו שחורים או זורחים נהרות
אבל אנחנו אחים שחורים בזריחות
מריחת צבע כהה
פתחה לפנינו דרכים שבורות
אכזבות ימים ישנים, רשמה פיתוחים
בשעה שאחזו זרועותינו
ענפים של יאוש
וערפלי-זיכרון מארצות האתמול
ההבילו ברדידי-שיכרון
חיפשתי יגיעות בזריחות
אכזבות ימים על לילות
רשמתי |
