היא מסתובבת בין הצללים,
מופיעה לעיתים בחלומי,
מרחפת לה בין ימות החורף הקרים.
מחפש אחריה בכל תא אפור בראשי,
בכל מילה שמוציא מפי,
ואף לא פגשתיה מאודי.
נזכר בה ביום שהופך ללילה,
גם תחושת הזמן אבדה,
כילד קטן התועה ביער.
משהו בקולה חודר בין ממדים,
מנסה רמז למצוא או שער שאליה יוביל,
אך כל זה ללא הועיל.
על פניה נסוכים חיוכים כה זרים ומשונים,
חוויות פתאום נראות חסרות תכלית,
ומה שנשאר זה לשאול בלחש עמוק בפנים:
איה את אישה מסתורית? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.