יום אחד, כששוב נראה היה ש"אין עם מי לדבר", וכשהאמריקאים
החליטו בשבילנו ובשבילם שצריך לכנס מהר ועידת-שלום נוספת, כן,
ממש כמו עכשיו באנאפוליס ונראה היה שהולכים לעוד מבוי סתום עלה
לי רעיון לא נורמלי לפתרון הסכסוך הישראלי/פלשתינאי. רעיון
כזה, לפני שזורקים אותו לחלל המזרח תיכוני, כדאי להקדים
ולבדוק. אולי בכלל לא כדאי להציג אותו. אולי כדאי להקשיב
לפידבקים ולעשות אותו יותר קביל. תיקון פה, תיקון שם ויש לכם
רעיון מושלם.

אחרים היו הולכים לקבצות מיקוד. אני הלכתי אל ידידי ואליד
חוסייני.
כמה מלים. נפגשנו לראשונה בקורפו, בכנס שלום של אנשי תקשורת
ישראלים ופלשתינאים. התידדנו תוך 5 דקות אחרי שיצאנו יחד מדיון
משעמם במיוחד. ואליד עזב את ירושליים ב-1975 והלך לחפש עתיד
יותר טוב בעולם. שטף כלים ומילצר בשוויץ, צרפת ואנגליה. חסך
קצת כסף והקים סטארט-אפ קטן בלוס אנג'לס. אחרי אוסלו 93 האמין
כמו רבים מאיתנו שהמשיח בא וחזר לירושליים שם פתח סוכנות
ידיעות. כשחזרנו החלונו שניפגש לפחות אחת לחודש, אצלי בתל-אביב
ואם הנסיבות יאפשרו, אז אצלו בירושליים. הקשיים הלא מבוטלים,
חפפו להתקדמותו של תהליך השלום. צעד קדימה,שניים אחורה.
ועכשיו היה לי רעיון פנטסטי ואין כמו ואליד לומר אם יש סיכוי
או אין. אם ואליד יסכים זה לא אומר שכל הפלשתינאים יסכימו, אבל
אם ואליד לא יסכים אפשר מייד לזרוק את הרעיון לפח הזבל של
ההיסטוריה

תשמע, ואליד, אמרתי לו
כל התכניות מאוסלו ועד קמפ-דייויד בית, מוושינגטון ועד
הסעודית,
כל התכניות ניסו לפתור את הבעייה על-ידי חלוקת הארץ - ונכשלו.
לי יש רעיון אחר.
חלוקה לפי זמן. על טיים שרינג בטח שמעת אז אני לא צריך להסביר
לך,
אבל במקרה המקומי, נעשה את זה ככה:
כל הארץ תהיה שלנו, מראש-השנה ועד פסח.
נגמר הפסח, אנחנו יוצאים לעולם ואתם נכנסים לפלשתינה במקומנו,
מה נעשה? נטייל בעולם, שבעה מליון ישראליים מטיילים ונופשים
באירופה ואמריקה והודו וסין.לא רע, אבל מי משלם בעד זה?
האמריקאים, האירופים ואולי גם הסינים והיפנים. הרוסים לא יתנו.
לא צריך, זה יביא לבום אדיר בתעשיית התיירות העולמית וסיכומו
של דבר, הכסף. בערך 55 מיליארד דולאר, יחזור בחזרה לתורמים
ואפילו עם תשואה נאה. הרוסים לא יקבלו!

למה דווקא אתם מפסח ועד ראש השנה? אתם רגילים יותר לחמסינים,
וזו סיבה מספיק טובה. עוברת החצי שנה ועכשיו אתם יוצאים ואנחנו
חוזרים להיות אדוני הארץ. אמנם רק לחצי שנה אבל הארץ שלמה.
והנה מגיע שוב תורכם לטייל בעולם,
טייםשרינג, אתה זוכר, אתם עושים חיים, אנחנו עושים חיים ויש
מצב של וינ-וין.

הסתכלתי עליו כל הזמן. בהתחלה נראה נדהם, אחר-כך החלו הגלגלים
בראש לזוז, הוא עבר למחוייכת ובסוף היה ממש נלהב...
-  נראה לך, ואליד?
-  נראה על-הכיפק רעיון פנטסטי, אבל....משהו מטריד אותו, הוא
לא יודע איך לומר.
-  נראה לך, ואליד??? הוא התעשת.
-  נראה פנטסטי אבל זה לא ילך.
-  למה? למה?!
-  כי אתם לא תחזרו !!!