אחרי לכתך במיטתי בכיתי
ולא נותר במה להתנחם
אחרי לכתך על גורלי תהיתי
ולא נותר במה להתחמם

עוד יום יבוא זכרי
עוד יום יבוא סגריר
ואז ללבבך אבין
כדברי אותו השיר

גלגל המזלות סובב
נפתולים דרכי אדם
ולבך כואב אוהב
יציף את נשמתי בדם

אז תבואי לקראתי ילדה
יפה וחסודה
ותלחשי: "רוצה לחזור?
סובב נא את הזמן אחור"

ושוב נהיה יפים וצעירים
ושוב נשגה את כל אותם משגים
ושוב תלכי מעמי לעד
ושוב תשאירני לבדד...

לא, אטלס, אנא לא
המשך נא לסובב מהר
על כל אותן החוויות
הריני מוותר