ראיתי תמונת אהבה של אישה שישבה בפניה אל חלון פתוח. גופה היה
עירום ועיניה עצומות, אור השמש צבע בזהב את גרגירי האבק שהקיפו
את מתארי גופה, נגע בשיערה. הרוח שיחקה בשקיפות הוילון הירוק,
תנועה עצלה ארוכה. בצידה השני של המיטה עליה ישבה, שכב גבר
בגבו אליה. גופו כבד וסמיך, בעוד שיערותיו קפיציות ודלילות.
שנתו של הגבר כה עמוקה, עד שכמעט ניתן היה לראות את מחשבותיו
יוצאות פסים-פסים מפיו הפעור למחצה. האישה קימרה מעט את גווה,
בעוד קולות עמומים מן הרחוב עלו והתערבלו במחשבותיה, תחושת
בוקר רחוקה, ובחלומותיו של האיש הישן.