הגעגוע בי מבעבע, משתלט.
אז החלטתי לקחת עט.
עט קסום.
עט שיודע מה אני מרגיש.
את זה אני לא מגלה לאיש.
איך נפלה חומה.
מתי נגמרה המלחמה.
כמה פצועים ומי.
ומהו בכלל שמי.
לו, אני מצליח לספר הכל.
בלי להוציא ציוץ, או קול.
תודה לך עט שהיית חבר.
אך עדיין שום דבר לא עוזר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.