בחוץ יום חם ושרבי.
אך בתוכי סערה.
כי מישהו, בי ירה.
תפס, בדיוק במטרה.
אך אני, לא מת.
אני גוסס.
בתוכי סערה, אני מהסס.
אין דם.
אותי לא מעניין יותר שום אדם.

אולי אני מכזב.
כי הרגש לא עוזב.
כי ישנם אנשים קרובים רחוקים, אותם לא אחליף בחיים.
אמרו שיש עליות ומורדות.
עכשיו אני בתחתית.

אך עדיין יש מישהי אחת.
שאני והיא תמיד נישאר ביחד.
היא המלאך השומר.
תמיד שומרת עליי ער.
מפני מישהו אחר.
דואגת עד שאני חוזר.
אולי, אני לא צריך יותר.