לי בחיים, רק דבר אחד חסר.
רוצה שימלא אותי מהר.
אני מסוגל לחיות בלעדיו.
אך מעדיף להחזיק בידיו.
לא ידוע.
אולי אני, סתם צעצוע.
מבעבע הגעגוע.
כל יום, שוב ושוב.
לא מרגיש מיוחד,
או מישהו חשוב.

חיי מיום ליום,חוץ מהיום.
מצייר עולמות משונים, מדומים,
אנשים סגולים, שמיים אדומים,
שלוש זוגות עיניים,
שני לבבות,
אני רוצה, גם, כך בחיי לשלוט.
אך זה, לא ניתן לביצוע.
אני עדיין מרגיש כמו סתם צעצוע.

לא יודע אם בסוף אקבל.
בתוכי, ממשיך מתאבל.
וסיפורי מתעגל, מתגלגל.
כולם שומעים לאט, לאט.
וכבר יודעים שלי חסרה,
את.