אותך עדיין אוהב.
מזמן כבר לא גורמת כאב.
את כבר זרה,
ואני עדיין חי במערה.
אולי לא.
אולי כבר לא אוהב.
זה לא הגיוני, שלא כואב.
אני כבר לא חושב.

פסעתי במקביל למסלולו של ענן מרחף.
ובתוכי דלק שורף.
אהבה כחולת כנפיים,
נפלה על חוף הים הלבן.
מחוסרת הכרה,
נראתה אבודה.

טיפלתי, היא הבריאה.
הייתה אסירת תודה.
אמרה שתשאר לצדי,
תמיד תהיה לידי.

הייתי מאושר.
עצמתי עיניים.
החזקנו ידיים.
רציתי לראות,
אך היא ברחה בינתיים.
אני נשארתי לבד,
מחזיק לעצמי את היד.
מחייך מעט,
ומבין לאט, לאט.