|
ביקשתי לי בן-ברית
להוביל בידי,
פסע בעתו,
בעד שערי הגהינום
אל להבות הנצח;
ביקשתי לי רע מרעים
שיחלוק עמי
את צלקות התופת.
נפרמה נפשי
כאריג מחשבות,
חוטי זהב
שזורים,
כשהגיח מושיעי
מן הצללים;
חרוך בשרו,
שסוע עורו,
בקועות ציפורניו
של מצילי,
ידו בידי
יצעד לצדי
אל לוע העינוי -
בדממה.
ואני,
בדמי בראתיו
שיצרח.
שיצרח. |
|
|
הידעת?
לפעמים יש אנשים
שממש משעמם להם
בלילה, וכל מה
שהם עושים זה
לכתוב סלוגן,
ואחריו עוד
סלוגן, ואחריו
עוד סלוגן,
ואחריו עוד
סלוגן, ואחריו
עוד סלוגן,
ואחריו עוד
סלוגן, ואחריו
עוד סלוגן,
ואחריו עוד
סלוגן, ואחריו
עוד סלוגן,
ואחריו עוד
סלוגן, וכל זה
רק בשביל ההנאה
שבלראות את
הסלוגן שלך
מתנוסס באתר.
מישהו שלא כתב
סלוגן אף פעם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.