[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אני מיוחדת
/
בדידותו של נווד

הפעם כבר מאוחר מדי.
וכבר אין שום דרך,
כל שערי התקווה ננעלו בפניך.

כעת כבר מאוחר מדי,
ושום תפילה חרישית  לא תעזור.

כולם כבר אמרו לך שמאוחר מדי,
ושאיחרת את המועד.
אך אתה בשלך - מתעלם מאזהרות הכלל.

ואני מביטה בך, מופתעת,
ושואלת  ללא היסוס במבט ישיר
וללא מילים,
מה תעשה הפעם,
כשכבר באמת אין עוד תקווה?

מה תעשה אחרי שיתמלאו עיניך בדמעות?
מה תעשה אחרי שתסיים לאסוף מכולן שאריות?
מה תעשה כשכולן כבר יתפזרו מסביבך?
מה תעשה עכשיו,
כשנותרת רק אתה.

ואתה,
כמו תמיד
מהסס קצת בהתחלה,
שותק מעט
ומיד משיב לי בחיוך פשטני
מבט עיניים חד וחודר
שמסביר לי את שקשה לי כל כך לקבל.

הפעם כבר מאוחר מדי







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פינוקיו מחרמן
אותי.





אחת דפוקה בשכל
שחיה באגדות


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/5/08 17:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני מיוחדת

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה