את ברגע של התעלות, אז כתבי הכל מבלי להחסיר אף לא מילה אחת כי
בעוד מספר דקות הכל יחלוף, ההזיה תתנדף, התעתוע יוחזר למקומו
הבריא בתת- המודע והמילים יעלמו מעצמן.
את כבר בת שמונה עשרה (לפי המשפחה החוגגת לפי התאריך העברי,
בלי שום קשר לדת), יושבת ומעשנת סיגריה לאחר שכבר חיסלת חצי
קופסא. את כותבת וכותבת כבר שנים (כמעט למגירה), את בפנים
סובלת ובודדה ובחוץ קורנת מאושר מאותגר שכזה.
את חיה בידי משפחה מורחבת (מאד) ואת כמעט הכי קטנה בה. בת
יחידה במשפחה מצומצמת אהבה. משפחה שקיימת, שורדת מתוצאה של סבל
ומוות עני.
עוד לא נולד האדם שיבין את ליבך ואף ישבה אותו. אבל את בסדר.
נהנת מהחיים, לא רודפת אחד כסף אלא אחר אהבה, כנות, יושר
ותמימות (שכבר נגזלה ממך). את אוהבת לחיות את החיים, את הרגע
ואת העולם העגום הקיים. את מלאת הערצה לטבע (בעיקר כשהוא
פורח), מפני שהוא היחיד שהחזיר לך אהדה.
בצעירותך- בהירת שיער, בעלת עיניים תכולות (ולפעמים אפורות)
אופטימית לגבי העתיד הזוהר (שכנראה שלא יהיה לך).
את נר האלוהים. כן, זהו שמך. למרות שאינך מאמינה בו כמעט.
את שואפת אחד התרבות הניזונה מצנועים חסרי קול ואחריות. את
אחראית בעצמך ומנסה לא להיות חסרת קול. את צועקת (בינתיים ללא
הצלחה).
מודה לבריאה, לעצם היותך כאן ובהחלט חשה קרבה, פתיחות ואהבה
לסביבתך התומכת אך האינטרסנטית ביותר- והנה התמימות שחיפשת.
את זועקת אמירות ומחאות סתמיות שנקבעו בסולם ערכייך (שכנראה
ישתנה בשנתיים הבאות). את נפלאה בעיני הסובבים אך שמנה בעיני
עצמך. מלאת קלורית שכמותך!
את נלחמת מלחמות קטנות הגורמות בכי ומוות ביסורים רק לך.
לעצמך.
אוהבת את העובדה שיחס גורר יחס וכמעט סוגדת להדדיות מובנת
מאליה.
את נשית, לוחמת חירות וחופש. לוחמת תקווה ואהבה ללא שום צורך
בנשק מזויין.
שואפת לסקס טוב כל החיים- הלא בשביל דבר מגונה זה אנחנו חיים
את עצמנו.
את מלהיבה את עצמך מכל חיבוק או גילוי אהבה חם. את נועדת
לעלום. את נועדת להיות כאן.
את גורמת לעצמך לשכוח אבלות ושנאה, מלאת סודות שאינם גלויים
לעולם את.
את כועס כשציך וכמעט תמיד בוכה (הרבה מאושר). נלקחת אל עבר
הסודות הסמויים מעיני העולם והיצורים החיים בו.
השקט מדבר אלייך ואינך עונה לו בקול. הס. את מתוכננת אך
ספונטנית, דעתנית במידה קיצונית.
העולם לא יוכל לעצור את שאיפותייך ולאסור חלומותייך.
העולם לא יהווה חוצץ ביני ובין העתיד.
חוצץ ביני ובין החיים.

11.12