|
דיברו עלייך
כאילו את אלוהים
כזה בנאדם
שאי אפשר לא לאהוב
כזה בנאדם יפה מבחוץ
וכשזוכים להכיר
היופי הפנימי קורן החוצה
עוטף אותך ככה.
את קצת מהכל
והרבה ממך
כל כך הרבה מעצמך
ועוד קצת מהכל.
נהייתה לי צמרמורת
כששמעתי אותך
אומרת את שמי
בקול כזה רך
חם ועמוק מהבטן
כמו נגינה
כזאת מיוחדת
וכל כך שונה.
את קצת מהכל
והרבה ממך
כל כך הרבה מעצמך
ועוד קצת מהכל. |
|
|
סתם ככה,
לעמוד מול
הטיפות הקרות
ששוכבות בנחת על
העלה ומתנדנדות
ברוח
ולקנא...
מארב 60 ואדי
סלוקי, 22
באפריל 1998
כיתת נ"חל מוצנח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.