יופייך מהדהד בי ברחשים אל מול הים
ליבי נשתל באדמתך המלבלבת והיא משרה בי בית חם
וכך הרוח מבססת את קיומך בצבע תם
דגלך נישא מעליי
שמייך נושקות עיניי
בריח מתקתק אשר אוסף נשימותיי
משמר נפשי אתן לך
בך אבנה, אשרישה שורשיי
כאן אתן הכל, אתן חיי
עד כלות ימים
ואשמרך באלף מבצרים
את החלום אשר חלמו אז אבותיי
את התקומה שצהלו בה אחיותיי
את אדמה ולשמה ניקזו דמם אחיי
את זו שגם אני אוהב בלי די
את הבאר שמתוכה אני שואב את הכוחות
ומתנחם אז בצלך רוקם מעט תקוות
ואז אני נזכר ומתעלה כשלא ניתן לראות
עברך מחלחל בעורקיי
מהותך היא מהות חיי
והשליחות מקננת באהבה שאין לה תנאי
משמר נפשי אתן לך
בך אבנה , אשרישה שורשיי
כאן אתן הכל, אתן חיי
עד כלות ימים
ואשמרך באלף מבצרים
את החלום אשר חלמו אז אבותיי
את התקומה שצהלו בה אחיותיי
את אדמה ולשמה ניקזו דמם אחיי
את זו שגם אני אוהב בלי די
ואם הערפל מסתיר את האופק
ושיטפון מטשטש את העקבות
וגם כשרע , אני לעד יודע
שאת ארצי שאלוהיי נתן לי להחיות |