מיכל ירח / דלת |
אוהבת את שפתייך על שפתיי,
אוהבת את גופך הנצמד אליי,
אוהבת את צליל קולך, מנגינת צחוקך.
נסחפת לתוך סיפור שאינו שלי,
חיים שמעולם לא חוויתי.
מרגישה כמו רק באתי לעולם,
אף שמעולם לא נולדתי.
מרגישה שהתרחקתי מהחוף,
אף שמעולם לא למדתי לשחות.
נזרקת חזרה אל עולמי שלי,
אל החדר הבטוח והחשוך.
מפחדת שאינך אוהבת,
מפחדת ששרפתי את הגשר האחרון,
מפחדת לחיות בלעדייך.
צעדים מהירים, דלת נסגרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|