פולי טובמן / כלוב |
מסיכה אחת מתחלפת באחרת,
שקר נערם על שקר,
החיוך הזה כבר מזמן לא מאיר את החדר.
כלואה בתוך עולם אחר,
בתוך חברה לא תואמת,
לא מראה שום רגש, אנושיות היא תכונה לא מובנת.
מסתכלת מסביב,
מחפשת מפלט מעצמה,
האם הסכין חדה מספיק, לחתוך אותה מגורלה?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|