[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רחביה
אוגוסט 2003
23:51


יש רגעים שנוגעים בה לכל החיים
רק שלא תמיד ידעה
שהרגע ההוא
הוא זה שיישאר.
יש רגעים שהיא חייבת
פשוט חייבת
לחזור אליהם
לפחות בדמיונה
אחרת זה אבוד.

זה היה היום שאחרי
וכבר לא היה שם דם
אבל ריח המוות עוד היה שם
וקדם לריח הזה
חיבוק גדול
חיבוק אמיתי
שלא חזר על עצמו יותר.

בפעם הבאה זו שיחה בין שתי קולגות
אחת שהייתה שם
והשנייה מקשיבה
מקשיבה ורושמת לעצמה
בתוך הראש
במקום שאף אחד לא יראה
איזה מזל שאני לא הייתי שם
אבל הריח דבק בכל

בפעם נוספת היא בחנות ספרים
במרכז ירושלים
סתם יום של חול
אחרי יום ארוך במשרד
כולם שומעים,
והחנות רועדת
ואז השקט הרגיל.

כל כך הרבה "כמעטים"
שנכנסים ויוצאים מהחיים
כמו כדור של אקדח
המשסע את החזה ויוצא מהגב

ואז בכוונה היא יוצאת לבלות
כי אסור לתת להם לנצח
ואז בכוונה היא מביאה
את הבחור הזה בלילה
כי החיבוק ההוא לא יחזור יותר
אז לפחות שיהיה מישהו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מי שגומר מביא
לי ביד!!!"






-חוויות ממבחני
מחצית
בהיסטוריה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/12/07 0:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חוה כץ

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה