רועי זינתי / לחישה |
שיפציע ויאיר את יומי הקודר;
כה הייתי רוצה לחבקך קרוב אליי,
אך במקום זאת אני כאן, תקוע, שומר.
השחר עלה כבר, אך אני עוד בחושך,
מחכה שאולי תופיעי פתאום;
אין זה משנה שאותך עוד אראה
כשאחזור אלייך היום.
אכן אין זהו סוד שאת היא חיי,
ולבי בידייך לעשות כרצונך;
אך זה לא בעייתי, שכן יפתי,
לחשת לי שאת אוהבת אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|