|
יונק הדבש שוב שר מתחת חלוני
שוקד על שפת פרחי המשוכה
ומעתיר צלילי פינוק נעלסים
אל צוף פיות מתלהטים בארגמן
על בדל אוזני בקול בהיר קורא לי
"קומי, בוקר כאן" -
סורק בבת עיני ביום אפור ללא ייחוד
בפס של צבע ממורט סגול נוהר
בחורף עם הגשר והכפור
אלי טורח, בא ליתן לי עוז
זה הזעיר המחוצף
חטוב כיהלום
מותרות של הבורא אשר פיזר
ברוחב יד בעולמו מתוך תיבת האוצרות.
"אני עוד כאן" הוא משורר לי, "אל תיראי !
עוד לא בא היום".
הערה: הכוונה ל"צופית" |
|
|
צבוטאותי
ומוטאוטי ירדו
לסיניי,
פגשו שם את
אחמדתי ואת
קוסיתית
השרמוטה
צבוטאותי היה
ממורמר, כי מאז
שקוטאותי טבע,
הוא נאלץ לסתובב
במקומות מסריחים
ולא פחות זה
האנשים החארות,
איפה היה
המציל?!
איפה!!!
בן אדם נכנס
למים וזהו,
כלום,
ומי נשאר לספוג
את המציאות
מי?
ד"ר מישה רוזנר,
מחבר
האוטוביוגרפיה
הרשמית של
צבוטאותי שטרן -
אין לי
חברים!!!
עכשיו בשבוע
הספר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.