את עומדת בבר קודר באמצע עיר קיץ אחרי שכבר חיסלת כמעט שני
בקבוקי יין אדום בערב...
המצב רוח עדיין לא השתנה מאז, ממשיכה להתגעגע אליו, חשבת שאם
תשתי יותר תפסיקי לחשוב.
לא רצית לערבב אז במקום הבירה הרגילה והצ'ייסר את מזמינה עוד
כוס יין אבל על הצ'ייסר לא מוותרת.
יודעת שזה יתנקם בך...
המתיקות החריפה הזאת שאת אוהבת, איך שזה מקפיץ את כל הקיבה.
יש בחור שעומד מולך בסוף הבר הוא בוהה בך כבר מאז שנכנסת
בסערה.
(בנים אף פעם לא ירגישו בהבדל מתי אנחנו מאושרות ומתי אנחנו
משחקות אותה).
ממשיכה להתעלם למרות שבתת מודע כבר חושבת איך תברחי ממנו בבוקר
בלי טלפון ובלי שם, תשאירי אותו רק עם זיכרון של לילה מעורפל.
הולכת לשירותים אחרי שהספקת להזמין עוד כוס כבר לא מרגישה את
הרגליים ואין לך את האפשרות להתאפק.
כשאת יוצאת הוא שם, לא מחכה מתחיל לרקוד ולדבר איתך - את
נסחפת, את כל כך אוהבת
שהם עושים ולא שואלים...
את נעלמת חזרה לבר והוא מוצא אותך שוב רוקדים יותר צמוד יותר
צמוד עד שהוא מנשק אותך
הפעם הראשונה שאת נרתעת מזה, עד עכשיו לא היה לך אכפת את
מתרחקת טיפה ומשום מקום
חושקת בו לרגע ומתעשתת.
- "מאיפה אתה?" את שואלת מקווה שהוא לא מפה.
"ת"א." הוא עונה.
- "לכמה זמן אתה פה?"
"סופ"ש".
התגשמות חלומותייך - עוד לילה בלי מחוייבות...
- "איך קוראים לך?"
"אורן."

מבט רציני בעיניים תחושת הקאה שמציפה ומשפט אחד נוקב:
- "תקשיב אורן, זה לא ילך!"
משלמת, לוקחת את הדברים ובורחת.
איך השם הזה גורם לך לרגשות כל כך חזקים???