קמים בבוקר מחכים לשגרה הרגילה
עוד יום של בכי והתשובה כבר ידועה
ואת שוב יושבת ובוהה ברצפה
את כבר יודעת, תבוא עוד דמעה
ואולי, אולי היום יהיה אחרת
אולי השמש זוכרת את המשאלה
אולי היום את תחייכי,
אולי היום את לא תבכי בגלל האכזבה
הם כולם רואים שכואב לך
רואים שקשה לך מסתובבים בחזרה
עכשיו יורד כבר הלילה, אחרי מקלחת חמה,
מחפשים ואת לא שמה
קוראים ואת לא עונה
כולם יודעים את מתבודדת
רגילים שאת אוהבת לבכות טיפה לבד
את יושבת על סלע,
נושמת לרגע רחוק מההמולה
את כותבת מכתב,
אולי מישהו יקרא, מישהו ימצא
ואולי, אולי היום יהיה אחרת
אולי השמש זוכרת את המשאלה
אולי היום את תחייכי,
אולי היום את לא תבכי בגלל האכזבה
כולם בוכים עכשיו, ובנימה של חרטה
חורטים על הסלע שהיית ילדה יפה
כולם בוהים בך לרגע ולוחשים תפילה שקטה
ואולי, אולי היום יהיה אחרת
אולי השמש זוכרת את המשאלה
אולי היום את תחייכי,
אולי היום את לא תבכי בגלל האכזבה |
