קצת גבוה וקצת שחום
עם ידיים ארוכות ופה עקום,
שינשק פחות ויחבק יותר,
וכשאין מה להגיד הוא מתחיל לשקר...

והוא תמיד מרגיש אם משהו עומד לקרות,
יש לו חוש שישי, ועיניים מדברות,
כשהכל קופא הוא בוער מחום,
גם כשהוא לא ישן, הוא לא מפסיק לחלום,
וכשאין מה לעשות הוא תמיד משתדל,
מהר לשבת ולכתוב או ללכת לבשל,
כי זה כל מה שהוא אוהב ועושה לו טוב,
להתחיל לבשל, או לפחות קצת לכתוב...

קצת גבוה וקצת שחום
עם ידיים ארוכות ופה עקום,
שינשק פחות ויחבק יותר,
כשהוא מתחיל להסתבך הוא נהיה עיוור...

אחרי עשרים שנה הוא פתאום אחר,
כשאין לו משפחה ואין לו אף חבר,
הוא מחפש קרוב ופותח מגירות,
וכל מה שהוא מוצא זה כמה ניירות,
אז הוא מתחיל לכתוב ולדבר פחות,
ולהקדיש יותר לאיזה כמה אותיות,
לחבר משפט בלי לציין שמות,
ולנסות לתקן את כל הטעויות...

קצת גבוה וקצת שחום
עם ידיים ארוכות ופה עקום,
שינשק פחות ויחבק יותר,
וכשאין מה להגיד הוא בורח מהר...