בפעם האחרונה ששכבנו
רציתי לצעוק את שמך
לצלוק בגבך ולפשוט את
עורי


חסמת ממני את היכולת
שרציתי לאבד מעצמי באותו הרגע


הקור של ארון המתכת חודר בי מאחור
את שותקת
את שותקת
את שותקת

אני דומעת בקרביים ובושט
את שותקת

"את יפה" את אומרת
אני מתייפחת בתוכי על הריקנות
אי-צבעוניות לתחושות הפנימיות
אני מלאה עד הצוואר בכוח שלך
כמו שסתום בעורק הראשי היישר אל השפתיים והן בוערות.
דופקות פטישים אל ההגיון המנסה להשתיק את הנפש
לצרוח אותה חזק החוצה
אל השגעון אל ה
היתלשות
היתלשות
את שומעת את הלב
הלב מנסה לדבר וגם הוא לא יכול
אני שותקת עכשיו

את עוצרת אותו
את עוצרת אותי
אני שותקת עכשיו -