מקשקש מעט מילים שמרגישות כמציאות.
הולך במקומות שמחדדים את הראות.
הנפש בתסיסה אבל בגוף כבר קצת סחוט.
נזכר שוב בימים שהענקתם לי חירות.

חוסר ודאות עטף סביבי אז את הכל.
הצעדים לאט לאט כי כל שנייה עלול ליפול.
ההסתגלות פחות קשה כשמוקפים במכרים.
אז מאחור יש משפחה ומלפנים קצת חברים.

הנשימות הן עמוקות לשימור שיווי משקל.
ואם אפגוש אישה יפה אולי יאיר לי המזל.
מתקדם עוד ברחוב של חיים וזיכרונות.
אולי אפגוש את השונה שתבלוט בין אחרות.

הקצב כבר סדיר והעיניים הן יפות.
רואה בי במקצת את שחיפשתי ברבות.
מרגיש מגע קליל שלא משאיר טיפת ספק.
לא רוצה מקום אחר כי כאן הכי נכון כעת.