הילד הולך לגן בלבוש לבן
אני עטוף בדגל הולך מכאן
והוא חוזר עכשיו לבית חם
אני שוכב תחתיו לעולם
חיכיתי תחת ביתך בלילה של גשם
והיה שם שקט, והיה שם כלב
שישב מולי ושתקנו שנינו
עד שהגיע זמן לישון
הזיכרון שלך ממלא את החדר
הזיכרון שלך ממלא את הלב שלי
לא ידעתי להעריך כל פסיעה שלך
היה קרוב אליי, עכשיו רחוק ממני
הימים זורמים כמו נהר
שסוחף אתו לסוף כל מה שנפל ונשבר
ואת חלק ממני בתוכי
שוחה בזרם המחשבות שלי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.