הזמן לא עובר,
הגעגוע גובר,
הלב בוער
פועם מהר.
עיניים דומעות,
נשארות עצומות
וכך אותך רואות
על אף שאינך כאן.
שפתיי בודדות
למרות שהן שתיים.
גופי מרגיש קטן,
פירור עלי אדמות.
קולך נשמע לאוזניי
רק לדקות ספורות,
שמגבירות את הגעגוע
וגורמות לתעתוע
שהנך לידי...
העיניים נשארות עצומות,
הלב עייף מלפעום,
האוזניים עייפות מהשקט
הזמן זוחל,
ושעון מתקתק
אני מתרחקת ומתעופפת
בתקווה קטנה,
שלפחות בחלום
אראה אותך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.