איגור שומר

השעון המעורר מצלצל, אני שולח את היד ומכבה אותו, איך אני שונא
את ימי שלישי, כל פעם המשמרת בוקר המסריחה הזאת. אני הולך
למקלחת ושוטף פנים במים הכי קרים שיכולים להיות, אני מסיים
להתארגן ויוצא לכיוון העבודה אבל לא לפני שאני מנשק את ולדימיר
ויבגני הקטנים, אני יורד במדרגות ומוודא שהנשק עליי אוי ואבוי
לי אם אני אשכח אותו שוב.
אני נכנס לבנק אומר שלום לדודו השומר במשמרת לילה ונכנס להחליף
למדים.
אני מציץ בשעון, אוקיי חמישה ל 7 ואני מוכן, אני מציץ לאחור,
הקופאית החדשה כבר במקום, אבל איפה לאה?, אני לא רוצה שהיא
תאחר שוב, היא הייתה טובה אליי כשרק התחלתי.
חיים מגיע מהמטבחון, הוא ניגש אליי ודוחף לי ליד כוס קפה חם,
"בוקר טוב" אני מברך אותו בחזרה, הוא מהנהן והולך לקופאיות עוד
שתי דקות מתחיל יום חדש.
מישהי מתקרבת לדלת אני פותח לה את הדלת למרות שיש עוד דקה וחצי
עד שהבנק נפתח,"בוקר טוב לאה"
"בוקר כן, טוב אני לא כל כך בטוחה"
"את קצת מאחרת"
"כן כן אני יודעת" היא דיברה מהר והלכה עוד יותר, היא התמקמה
מאחורי הדלפק שלה ונשארה עם משקפי שמש הגדולות שלה על הפנים,
חיים החל ללכת לכיוונה עם כוס נס קפה.

חיים אחראי משמרת

ניגשתי אליה עם כוס נס "בוקר טוב" בירכתי לכיוונה, "בוקר טוב"
שמעתי בחזרה הקול השקט שלה אשר בישר ייאוש, "אני רוצה שתגשי
למשרד שלי עכשיו לשיחה, בסדר?"
"שיחה? אבל אני הגעתי בזמן תשאל אפילו את איגור הוא פתח
לי..."
"את יודעת לגבי מה זה"
"אני לא רוצה לדבר על זה"
"את לא צריכה לדבר איתי על זה" הגשתי לה פתק מקופל, בתוכו היה
רשום בעיפרון מספר הטלפון של קו חם לנשים מוכות, את יכולה
להתקשר אליהם 24 שעות ביממה, ראיתי דרך משקפיה הגדולות את
הבושה בעינייה, את לא צריכה לסבול את זה יותר את יכולה... את
יודעת מה עזבי אותך משטויות היום אני לוקח אותך לצהריים נדבר
כבר שם", חיבקתי אותה חזק חזק , ראיתי איך גופה מתחיל להירגע
איך השלווה אופפת אותה מכל הכיוונים, תמיד הרגשתי שהיא מרגישה
משהוא כלפיי אולי בגלל זה היא הסכימה לבוא.
סובבתי את השלט וכעת הכתובת הקופה סגורה היתה מופנה לכיווני,
איגור פתח את הבנק לפני חצי דקה כבר היו 8 אנשים בפנים, זוג
אנשים נכנס מבעד לדלת ועבר על פני איגור

דוד

נכנסנו פנימה, אחזנו ידיים, השומר הרוסי בכניסה שלח לנו מבט
שאומר משהו כמו: "הומואים, תתרחקו ממני".
חן לחץ לי פעם אחת על היד, החזרתי לו לחיצה, מספר שניות לאחר
מכן, כבר היינו עם נשקים שלופים, כשראה זאת המאבטח הוא ניסה
לשלוף את שלו אבל חן היה זריז יותר ומוכן, הוא השכיב את המאבטח
על הרצפה תוך שניות וקשר את ידיו באזיקון, התחלתי  לצעוק:
"כולם בלי יוצא מהכלל לסתום פיות, אתם יודעים מה יקרה עכשיו
ואין לכם איך למנוע את זה אז תסתמו את הפה ותעשו מה שאני אומר,
אולי תצאו מפה חיים" רוב האנשים נשכבו על הרצפה אפילו בלי שאני
אבקש.
חן הסתובב לעברם והתחיל לצעוק "תעיפו את התחת שלכם באוויר" הוא
החל להצביע על אנשים ולחלק הוראות "אתה טוס לשם, אתה לשם, את
לפינה הרחוקה ואתה עוף לפה" כולם התחילו ללכת לאיפה שהוא אמר,
כל אחד הלך לפינה אחרת, הפרדה מוחלטת, המנהל משמרת התקרב
לכיוון שלנו.



עטרת קליינטית

השודד הגבוה שלח אותי ואת השאר לפינות נפרדות, הנמוך לקח לשומר
את הנשק והכניס אותו לתוך החגורה ומיד נעמד, הוא התקדם לקופאית
בצעדים מהירים, ראו ששניהם חוששים, יכולתי לשמוע את הנמוך
למרות שהייתי קצת רחוקה, הוא אמר לקופאית "תנחשי מה? תוציאי את
הכסף ותכניסי אותו לתוך התיק  ה מ ז ד י י ן", לא נראה לי
שהיתה למישהו בעיה לשמוע את המזדיין אבל אני לא בטוחה אם גם
השאר שמו לב לפחד בקולו, הקופאית בתגובה יבבה לעברו משהו והחלה
להוציא חבילות של כסף ולשים בתיק, כשנגמר אצלה הכסף הוא צרח
עליה שתשכב והמשיך הלאה לעמדה הבאה.
הקופאית השניה התחילה לדחוף כסף לתיק אפילו בלי שהוא יבקש, אחת
החבילות נפלה על הרצפה, השודד בלי לחשוב פעמיים נתן לה מכה
בראש עם הקת של האקדח, היא נפלה על הרצפה ומשקפי השמש הגדולות
שהסתירו את פניה עפו לקיר ונשברו, השודד הקיף את הדלפק ורכן
מעליה.

אביעד שוטר לא בתפקיד

כשפתחתי את דלת השירותים ראיתי את משקפי השמש הגדולים מתנפצים
על הקיר, שלפתי את האקדח ואמדתי את הסיכויים שלי, אני  יכול
לפגוע בשניהם, כיוונתי את הנשק לכיוון השודד שהכה את הקופאית
אבל אז הוא התכופף ולא ראיתי אותו, כיוונתי את הנשק לעבר השודד
הגבוהה שבכניסה, עדיין לא יריתי, לא רציתי לסכן אנשים לפני
שאני אהיה בטוח שאני יכול לנטרל את שניהם.
השודד הגבוה היה עסוק בלסיים לקשור את השומר בכניסה כשלפתע הוא
הסתובב וירה כדור לעברי, שני כדורים שיצאו מאקדחי פגעו במטרה,
השודד נפל על הרצפה והחל לדמם מהראש ומהלב, אבל לא היה לי זמן
להסתכל עליו, לא היה לי זמן להסתכל אפילו על חור הקליע שהיה
בדלת סנטימטרים מראשי. הפנתי את ראשי לכיוון השודד הנמוך אבל
לא ראיתי אותו נשכבתי על הרצפה, וזחלתי לעבר המקום האחרון שהוא
היה בו, חמש שניות לאחר מכן ראית אותו קופץ מעל הדלפק עם
אקדחים שלופים.

רבקה קופאית

השודד הנמוך זינק מעל הדלפק של לאה, אביעד התגלגל הצידה וחמק
מהכדורים הראשונים, הוא אף ירה בעצמו כדור לעבר השודד ופגע
בידו, הוא הפיל את אחד האקדחים אבל המשיך לירות עם היד השניה,
הפעם הוא לא החטיא הכדור פגע לבעלי בחזה,"לאאאאאאאאא" זעקתי אך
השודד לא הפסיק את רצף הכדורים והמשיך להתקדם ולירות, הוא ירה
לאביעד בראש לפחות 5 כדורים, אביעד בא לבקר אותי בעבודה ושילם
על כך בחייו. לחצתי על הכפתור של האזעקה השקטה אני בטוחה שככה
גם לאה עשתה, השודד הנמוך רץ לכיוון הגבוה ועצר מטר ממנו.

לאה קופאית

השודד הנמוך היה עכשיו מטר מהשודד השני, הוא ראה את החור בראשו
והחל לצרוח בקולי קולות, הוא בעט בקירות, קילל את כולם הוא
אפילו הפנה את נשקו לעברנו.
כשנרגע קצת הוא התקדם בצעדים עצבניים לכיוון הבעל של רבקה,
אביחי או אבישי אני לא בטוחה איך קראו לו, הוא החל להכות את
גופתו, הוא השתמש בשתי הידיים ואפילו ברגליים, מהדלפק שלי
יכולתי לראות את רבקה מבכה בכי תמרורים וצורחת לו שיפסיק,
לבסוף הוא הפסיק, הרצפה שליד הגופה היתה מכוסה בדם. השודד
התקרב אליי, "מה הוא רוצה ממני? למה הוא נטפל אליי?" חשבתי
לעצמי.
כעת הוא היה ממש קרוב אליי שיכולתי להריח את הדם שלו, הוא
אפילו לא שם לב שהיד שלו דיממה.
הוא התקרב אליי והרים את התיק, הוא הרים אותי מהשער ונתן לי את
התיק "תמלאי את התיק" הוא אמר לי בקולו המאיים.




חן שודד נמוך

שמתי לה את התיק ביד, "תמלאי את התיק" אמרתי לה, מנסה לשמור על
השלווה בקולי במידה האפשרית, לא האמנתי שהבן זונה הזה הרג את
דוד, "נו כבר תעיפי את הכסף לתוך התיק" צעקתי לה בפנים", היא
עזבה את התיק, הוא נפל על הרצפה ושטרות החלו להישפך מתוכו,
"אין לי זמן לזה תרימי אותו עכשיו או שאני יורה. "
"תירה נראה אותך"
"אוקי, אני יורה אבל לא בך" כיוונתי את הנשק לעבר הקופאית
השניה.
"אוקי" היא התכופפה והרימה חבילת שטרות ביד אחת ואת התיק ביד
השניה.
"ילדה טובה" אמרתי לה, אך היא זרקה את חבילת שטרות בפנים שלי,
בלי לחשוב פעמיים לחצתי על ההדק, המוח שלה התפזר על הקיר
שמאחוריה, עקפתי את הדלפק, תפסתי את התיק וכמה שיותר שטרות
בידיים ורצתי החוצה, ברקע יכולתי לשמוע את צרחותיהם של
המפוחדים, אבל לא היה לי זמן לעצור, תוך כדי הריצה בתוך הבנק
ראיתי נייידת של המשטרה מתקרבת לבנק.
בעטתי בדלת והחלתי לרוץ ימינה, השוטרים רדפו אחרי צמצמו את
הפער במהירות, חתכתי ימינה בפניה השניה, ונכנסתי לסמטה צרה,
כאן הם יהיו חייבים לרדת מהרכב.

שמעון שוטר (הפעם אחד שכן בתפקיד)

אני ואלדד (השוטר שלידי) ראינו את הדלת של הבנק נפתחת במכה,
עוד לפני שהספקנו לצאת מהניידת  ראינו מישהו בורח מהבנק בריצה
מבוהלת, על כתפיו של החשוד נתלה תיק ושטרות עפות לו מהידיים.
הוא פנה ימינה בפניה השניה ואנחנו פתחנו בריצה, ואייי איך היה
מתאים לי עכשיו להיות בכושר של בן עשרים ולא עם ריאות של בן
90, הסתכלתי לכיוונו של אלדד שהיה כבר עשרים מטרים מלפניי, הוא
פנה ימינה ואני אחריו,  5 שניות בערך אבל אחריו, כשהצלחתי סוף
סוף להדביק אותו וזה היה כשהוא עצר ראיתי שהוא מסתכל לכל עבר,
ואני בקושי הצלחתי להרים את הראש, עליתי בקשר וקראתי לעזרה,
כשהרמתי את הראש ראיתי שאלדד נכנס לסמטה מצד ימין "חכה אני בא
איתך" קראתי לעברו "חכה לי... חכה" בקושי רב הצלחתי לסיים את
המשפט אבל הוא כבר היה רחוק, רצתי לכיוונו בשארית כוחותי.

אלדד שוטר בתפקיד

הסתכלתי לאחור וראיתי את שמעון מנסה לרוץ לעבר הכיוון שלי, הוא
ניסה לצעוק לי משהו אבל כבר הייתי רחוק מדי, החזרתי את מבטי
קדימה והמשכתי לרוץ, 5 מטרים ממני התנשאה חומה לגובה, "היי
שמעון נראה לי שהוא לא עבר מפה" הסתובבתי לאחור.
"כן אני יודע" כעת מולי היה שמעון, אקדח היה מוצמד לראשו לרקתו

"זרוק ת'אקדח לכיווני ותרים ידיים" צעקתי לעברם.
הוא החל לצחוק "תוריד את האקדח לפני שאני מסדר לחבר שלך עוד
חור בראש."
"תירה בו תירה בו הוא יהרוג את שנינו בסוף."
השודד נעץ את הנשק בגבו של שמעון יותר חזק, ממקומי יכולתי
לראות את הכאב על פניו.
"אוקי אני מוריד את האקדח, הכל יהיה בסדר " כרעתי ארצה לאט
לאט, ראיתי את שמעון מהנהן לכיווני. הוא החל לכוון את הנשק
לעברי "בלי שטויות, אל תנסה להיות גיבור" הוא קרא לעברי,
יכולתי לראות את החיוך על פניו כשהסתכלתי קדימה, ידעתי מה הולך
לקרות, שמעון הכניס לו מרפק לתוך הבטן והתכופף, כל נפץ נשמע
משני האקדחים, שני הקליעים עפו לעבר המטרות אך שניהם החטיאו,
התגלגלתי הצידה ויריתי עוד כדור אבל השודד כבר לא עמד שם,
בצדודית העין ראיתי את שמעון בועט לו בפנים, הוא כנראה הפיל
אותו כשהתגלגלתי הצידה, הפנים שלו דיממו על הרצפה נעמדתי,
כנראה שנשבר לו האף,  "עצור" צעקתי לכיוונם אך הם המשיכו,
"עצור" צעקתי שנית הפעם הוספתי יריה תוך כדי.
שמעון התרומם הוא התנשף ממש חזק, אין לו כבר את הכושר שהיה לו
פעם, שמעון לקח את האזיקים והתקרב אל השודד, הוא שם לו את
האזיקים על יד אחת כשלפתע השודד שלף סכין הצמיד לו אותו לגרון,
שיט לא שוב, "תוריד את הסכין" אין לי כח לשטויות האלה, "תוריד
את הסכין" ראיתי את החיוך שלו גדל על הפרצוף, הוא צעק לעברי
"אמות אני עם פלישת..." לחצתי על ההדק, הוא נפל על הרצפה הוא
דימם מהצוואר, הוא נהרג מאיבוד דם לפני שהאמבולנס הספיק להגיע.