איך נותנים לזה לקרות? חיים יום יום בלי תהיות
מילים ומשפטים אט אט מפנים מקום לאשליות
על מי מוטלת האשמה? ואיך נותרנו בדממה?
מכל כאב עבר בסוף נותר מסך של שכחה
אתם אשר הוכתם דם, השארתם את ליבי נפעם
דיממתם ונלחמתם ועכשיו הזיכרון נעלם
ואלו אשר מכחישים, אולי אותם צריך לשים
במחנות ריכוז כדי שידעו איך אנו מרגישים
חדל איסלם מכחיש שואה, אשר דובר בכל אומה
והאומה, מאומה לא תזיז מפחד סכנה
וכך מיעוט דוחה וגס בזז, שיקר וגם אנס
ארצנו ודתנו והשאיר עם מת ומסורס
תתביישו לכם בני ישמעל! וכל אשר תוהה שואל,
איך בני סכסון מונעים אסון - יכחישו זכר ישראל
ועוד שישים שנה של רוע, אין מנוס ואין מרגוע
כשהדור הזה ילך, ילך זיכרון מספר על זרוע
לאחיי אני קורא - שמעו! דתיים וחילונים
מול רוע זה התאחדו, חסל ריבים קטנוניים
כי עם אחד אנו עדיין, מול אויב חובק עולם
נרים קולנו לשמיים, זמן תפילה מזמן כבר תם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.