היום ניקיתי דירה. בזמן העבודה חשבתי לעצמי שזו הדירה שהייתי
רוצה לגור בה.
ביתית, הפוכה, מעלה ריחות של ניקיון וחיות.
סופגנייה בתוך שקית ניילון על השיש במטבח.
בגד ים רטוב תלוי באמבטיה.
זהו הסדר שבאי-הסדר אליו אני שואפת כרגע.
בחדר השינה מהפיכה שלמה: בגדים מגובבים על המיטה. הנורה לא
עובדת. מוסיקה אלקטרונית חלושה בוקעת מהמחשב הדולק.
ארון הבגדים פעור לרווחה, לשונו מבצבצת החוצה.
על השידה מונחות בקפידה חזייה אדומה וצעיף.
הכל זועק ביתיות ושגרה.
בדיוק המוטיב שחסר כל כך בחיי שלי.
חיי ההפוכים, האסימטריים, הפרועים.
מאז שהגעתי לתל אביב החיים שלי מעורבבים כמו חפיסת קלפים.
הכל מגובב כמו הבגדים הזרוקים על המיטה.
אני חיה אצל חברים, כל לילה ישנה בבית אחר.
אנרכיה. מהפיכה אמיתית. מסתובבת עם שקית בגדים מרופטת ברחובות
תל אביב.
מפתח לדירה הזו בכיס ימין ומפתח לדירה אחרת בארנק.
מדי פעם שוכחת חפצים מאחוריי. מטריה ורודה, גרביים, תחתונים.
נדמה שאת עצמי אני שוכחת מאחור.
היום ניקיתי דירה ורציתי להישאר שם, לנוח קצת, בין הבגדים
והצעיף לשכב ולא לעשות דבר.לתלות את החזייה שלי ליד בגד הים
באמבטיה. שיתיידדו קצת. פשוט להישאר לגור. |