טל דורון / שיר של עצב |
איפה שהמדרכה נגמרת והמוזה שם שוכנת
רוח מעיפה אותי לא משיבה
מהדהדת איפה עמוק בפנים רוגמת
אבנים דרכי אפר אל אי שם
יש כאן כאן בצד
לאן שלא אזוז מצד אל צד אל צד אל צד
לבך הענוג מענג מעגן
ורק תל של אפר מחכה נוגה
וזמר אט שט מפלח עקמומיות
לבי פורח פורח ודועך
לקמול משמחה לצהול לעצב
רגשות כקולות ינבטו ישכחו
ואני אניח באלם שתיקה
מילים אחרונות כפרידה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|