|
יודעת נחת שנותיי
עורגות הוויה
שואפות לנשגב.
רוח נשבה בי
להתקדש בחולין
אולי תבוא חמלה
בשער
ואין מלין בעיר
אוכלת יושביה
טרוף טורף האדם
בחוסר רחמים
סובא וזולל
ודמעה לא יזיל
על האומלל בפתח |
|
|
כואב לי הסלוגן
כי הכלב השתין
לי על הרעיון,
ובגלל זה לא
התעוררתי בזמן!
לו יהי, בתירוץ
עלוב לסלוגן עוד
יותר עלוב,
בתוך חיים...
שלא תדעו עד כמה
עלובים!!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.