|
יודעת נחת שנותיי
עורגות הוויה
שואפות לנשגב.
רוח נשבה בי
להתקדש בחולין
אולי תבוא חמלה
בשער
ואין מלין בעיר
אוכלת יושביה
טרוף טורף האדם
בחוסר רחמים
סובא וזולל
ודמעה לא יזיל
על האומלל בפתח |
|
|
בואו נצא מנקודת
הנחה שאני
אלוהים, אוקיי?
יפה. עכשיו,
אברה קדברא,
תהפכו לשעון
קיר!
לא הפכתם? שיט.
הפרכנו את הנחה
מס' 1. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.