|
כבר אחרי חצות
לעולם לא תתפוס את מחר
כנפי פרפר לילה מתעתעות בי
שיש חופש מסוג אחר
כוכבים אי אפשר לספור
גם החושך הזה לא מוחלט
המחשבות לא מפסיקות להלום
עד שהעיניים נפקחות מעצמן
עננים משתקפים על שלוליות ברחוב
כבר מזמן אף אחד לא מצא פה את הדרך
כל מה שנשאר זה לצעוד הלוך ושוב
ולנחש את הסוף בערך
כבר אחרי אתמול
מתהפכים במיטה בלי הפסק
שום תנוחה לא מספקת
יש ברירה מסוג אחר
מילים לא מתארות את האמת
האמת לא נמצאת במחשבות
קרוסלה של פחדים מסתובבת בראש
אתה רק צריך לבחור מתי לפרוש
מתחת לכל השכבות
תמיד יחכה לו סוג אחר
של אני
של מציאות
של שקט
של חיים |
|
|
אילו הייתי
לוקחת חלק
בקלישאה
קולנועית, הייתי
דואגת להיפטר
מקצף האמבט
כשכוסיות כמוני
עם המרטיני
עושות אמבטיה.
אבל זה לא משנה,
גם ככה אין לי
קצף אמבט.
זאטוטה
פסיכודלית,
כוסית כוסית,
אבל לא קלישאה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.