|
12 פברואר 2001
קופנהגן
חיוך חצי חיוך
הבליח תחת משקפיה
הרכובות על אף פחוס
קמטה מצחה בריכוז
הניפה זרוע שרירית
האוחזת בקשת
מעלה מטה בתנועות מדודות
מנסה לתאם צלילים
עם הצ'לו המנסר והוויולה המייסר.
צליל מיתר בקעו מבעד שפעת שערה הזהוב
משתפך אל כתפיה הדקות
ואל אולם לא צעיר המקשיב באלם
מרפרף על הפסלים הרומיים העתיקים
שראו ושמעו צלילי אלים.
מיתר פקע בקול דק ועצור
אלם התחלף בהלם קמעא
מייתר צרצור
חיפוש אחר מוצא
לחידוש דיסהרמוניה.
רק הפסנתר
שחור כבגדיה העוטפים בצמידות
חוטיני מעורר
מפיק את לו יועד
כובש במיומנות את החלל
עת אצבעותיה הדקות
ניתזות במהירות וברכות
מביאות מעט מזור
לפסלי השיש העתיקים. |
|
|
אולי הגזמתי עם
שיר האופנוען?
מאיר אריאל
עדיין לא מבין
איך זה קרה לו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.