יפית שפירא / חורף [קצרצר] |
ואני רוקדת בין הטיפות שקופצות איתי
אתה מלקק את הטיפה שזלגה לה על הלחי שלי
אני עוצמת עיניים ומקווה,
שהגשם לא ייגמר לעולם.
אנחנו מתכרבלים בחושך
ואני נמסה בין הכתפיים שמכתרות אותי
אתה נושף לי על כוס התה כדי שלא אכווה,
אני נאנחת ומקווה,
שלעולם לא נתחמם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|