עד חמש מחלות ללקוח, יקירתי. שם עובר הגבול.
אל תיראי כל כך מופתעת, גם אני בגילך הייתי ברמן וטיפשים כמוהו
עברו אצלי במאות.
פשוט חייכי אליו ודמייני אותו בפנימית גימל, שולח ידיים
לאחות.
מה את צוחקת? יש לך ספק בכלל? הוא בדיוק מהטיפוסים האלו,
משלם במזומן על הזין הקטן שלו. תמזגי לי אחת בבקשה.
מספיק מבט אחד בו ובבחורה כדי להבין. הוא יושב קרוב מדי אליה,
מכריח את הפנים שלה לסבול את הבל פיו המצחין מבירה ושקרים.
הוא לא באמת אוהב לשתות, הוא שותה את הבירה שלו בועה אחת בכל
פעם,
משנה הבעה לפי המילים שהיא אומרת. אני לא צריך לשמוע אותה כדי
לדעת שהיא משקרת.
הוא לא מקשיב לה בכלל, רק מנסה להיזכר מתי היתה הפעם האחרונה
שהיתה לו זקפה מאישה אמיתית,
כזו שלא באה עם פס רחב וטכנאי בין אחת לשלוש.

אל תיראי כל כך המומה, לאמת בדרך כלל יש טעם של קיא. צריך
לשתות שנים כדי לדעת לבלוע את זה.
גם אני נהגתי לרסס אותה לתוך אסלות, כורע על ברכיי ומקלל.
עם הזמן מתרגלים גם לזה. אפשר עוד אחת? תודה.

את יכולה לוותר על המבט הזה, זה לא עוד מונולוג של שיכור, לא
עבדת מספיק עדיין.
בואי נעשה ניסיון. גשי אליהם ותזמיני אותם לסיבוב של שוטים. את
שותה איתם.
הוא יסתכל לך בעיניים כשהוא ירים את הכוס, ישכח מהבחורה בלי
לחשוב פעמיים.
זה הכוח שלך, מותק. גברים בבר תמיד ישאפו למשהו עם הברמנית, גם
אם היא בלתי מושגת, כמוך.
אין בעד מה.

נו, התבלבל? יקירתי, אם יש משהו שכדאי לך לקחת מהמקצוע הזה, זו
היכולת לקרוא אנשים.
כולם צפויים, כולם אותו דבר. כן, זה עצוב, אבל כולנו קופים.
חיים מזקפה לזקפה ומשתדלים לאכול משהו טוב ברווח. שטוחים כמו
קרש של אסלה. לכן אני יושב בקצה, שלא יטפטפו את שתן המילים
שלהם גם עליי.
על חשבונך? מוקדם מדי, אבל תודה.

דרך הכוס אני תמיד רואה אותם כמו שהם. בוודאי שזה נורא לחיות
ככה, אבל אני לא יכול להמנע מהגיחוך. לא יכול לברוח מזה. עם
הזמן למדתי לגלות מי באמת שיכור ומי בא דביל מהבית.
אני? דביל, בלי בית. יש לך חיוך יפה, כדאי שתשמרי אותו לאנשים
שיכולים לעשות לך טוב.
חרא כמוני עם ידיים רועדות לא יכול לעשות לך טוב, אני יכול רק
לגלות לך את האמת על העבודה הזו, כמו איזה מספר בסרט אמריקאי
שלפתע הופך לדמות. אני אעלם עוד לפני הכתוביות של הערב הזה.

נו, באמת. אין טיפת מרירות בדברים שאני אומר לך. את מנסה למצוא
את הפגמים בדבריי כדי שיהיה לך קל יותר לסבול את העובדה שאת
מוקפת במיטב הזיוף האנושי. מסורק, צוחק וחולם על תנוחה נוחה
בשירותים, בלי שהמתקן של הנייר ישרוט לו את התחת האדום מרוב
ישיבה שלו.

תמזגי, תמזגי. זו רק הרביעית. ארבע זה המספר הנומרולוגי שלי.
אל תצחקי, הייתי פעם אצל נומרולוג. שעה סיפר לי את כל מה
שעברתי. חמש מאות בשביל שיספר משהו שאני כבר יודע.
אמר שאני צריך לעבוד בעירייה. לא אמר איזו, אז עזבתי את זה.

נראה לי שהמנהל שלך מתחיל להתרגז על הזמן שאת מקדישה לי. בטח
רואה בי עוד שתיין עלוב שמפחד לישון לבד. הוא נראה שמוק, אם
יורשה לי. מתהלך לו עם חיוך של צבוע, מנסה לצוד עוד ילדה מסכנה
שדחסה את הנפש שלה לתוך מיני צר כל כך, שאין למחשבות שלה
אויר.

הם כולם באים לכאן כדי לברוח. אני בורח רק לכאן.
עם הזמן גם לך יגמר הכוח. עד אז תקללי אותם בלב ותחייכי.
עד חמש מחלות לאדם, תזכרי. יותר מזה זה כבר רוע לב.