בזמן הלימודים בטכניון בחיפה,
אני מביא לבית אוכל ודלק מנגינה במועדונים
מהולי אלכוהול ועשן שאוננות.
היו ימים,
אותם אני זוכר.
היו לילות,
בלתי נשכחים.
סטודנט בטכניון,
מנגן בשחור לבן.
קלידי פסנתר זייפן,
מועדון מלא עשן.
ואני נגן חרמן.
מנגן שחור לבן.
ציץ ועוד ציץ נשען,
על הפסנתר הצייתן.
והאצבעות בשחור לבן זועקות,
לך דביל ונגן שם על הפטמות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.