|
יום אחרי שהכול התפרק
אני יוצא מביתי
לבדי
אבל את בכל זאת נשארת אתי
בכרית הרטובה מדמעות
בעייפות
בצעדים חסרי החשק אל עבר היום החדש
בתקתוק השעון האטי
בקור הבוקר
בסגריריות.
בשארית כוחותיי
מנסה לתלוש אותך מחיי
ולמתוח חיוך
על פניי,
אני לא מצליח
|
|
|
הייתי שולח אותו
לוינה ,לטיפול
פסכיאטרי סביב
השעון ,ומרשם של
הרואין.
אבל הוא צודק,
שלי באמת יודעת
למצוץ!
הפסיכולוג של
החבר של שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.